הצצה ליום שגרתי בשבוע….
מצב נתון: מעיין ואני בדיוק נפגשים בשער הכניסה… יורדים במדרגות לכיוון דלת הכניסה של הבית. אני באיזי, הוא בדהירה תוך כדי דיבור.
אני: היי, מה נשמע…. איך….. בלה בלה בלה
מעיין: היהמעולהשיעורספוראניקיבלתימכההאצבעכואבתליתקבעיליתור……
אני: חבל שבכלל אצטט את עצמי….
יום למחרת מתוך שיחת טלפון והמשך בווצאפ:
מעיין: הלו, אמא
אני: כן אהבה
מעיין: אני יכול ללכת ל…
אני: יש לך חוג טניס
מעיין:
אני:
מעיין: כן, נכון, אני יודע (נושם) אבל את יודעת, האצבע… אני לא יכול לשחק…..
אני: אז תחזור הביתה ונטפל שוב…
מעיין: אבל אני רוצה ללכת…
אני: ומה תעשה, איך תשחק עם הסוני עם אצבע כואבת
מעיין: אמא, אמאאאאאאאאא נו
אני:
מעיין: אמא
אני:
נשבעת לכם תכף אבל ממש תכף נשברת
בווצאפ:
מעיין: טובאזאמאמחראפשרללכת ל…
אני: בטח, אין סיבה שלא…
אני: אחרי בית ספר (לימודים), כן?
מעיין: לא בחמש בבוקר
אני: אני מבינה שדרכת על ליצן? אבל זה אחד הטובים שלך. כפרה עליך ועל מי שאתה. אוהבתאותך.
אה.. רק תזכיר לי להעיר אותך בזמן
