שיחה עם קקטוס ורקפת באמצע הדרך חלק א'

זה קורה לי תמיד אחרי שהתקדמתי בדרך, תרתי משמע. מישהו שם לב שאני הולכת מהססת. אני שומעת, פסססס, פס,פס. עוצרת, מחזירה את עצמי אחורה. מנסה להבין מי זה קורא לי, מבקש שאשוב לראות מתוך הצלם אנוש. מביטה, מצלמת ואז מניחה שם בגלריה. לעיתים מסתכלת ומעבדת אנוש, יוצקת מחשבות ומילים. עוזבת, חוזרת ומביטה בתמונה כזו או אחרת לראות אם ומה היא מדברת. לעיתים לא מתקדם ממנה כלום ואני ממשיכה. לא מתעכבת כי אם כן, אני  משבשת את המסר עצמו (מגלה זאת בהמשך) ולכן הגעתו תלוי בזמן הנכון לו להופיע עבורי. בדרך כלל, הוא זה שמופיע ולא אני שמביטה.

בתמונה המצורפת הקקטוס קרא לי ואמר לי כך:

קקטוס: Hands up, baby, hands up Gimme your heart, gimme,

אז הופיע לה מיד הרקפת והמשיכה כך: Angel face, I love your smile ,love your ways ,I like your style…

בעצם אומרים לי את מה שאני צריכה להגיד לעצמי.

המשך יבוא…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *