מצחיק אבל צריך לתאר את המציאות כפי שהיא. ככה, לפעמים להציג את ה-תמונה את ה-מצב. לפעמים מפרסמת תמונות משעשעות, כולנו שמחים וואלה החיים תותים… כיף לקבל מחמאות, מילים טובות. אני בדיוק כמו "כולנו" וזה לגמרי בסדר. אך גם בסדר להגיד/להציג גם מה לא בסדר וגם שזה בסדר שזה לא בסדר. ( כמו כזה, בואו, אבלה איתכם את הקיץ, הרבה זמן לא הייתי.. יחד, איזה כיף…) לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא כבר לא כיף. זהו. לפעמים הוא נגמר וגם זה בסדר. לתלוש שערות? אין לי וסביר שגם לא אגיע לאורך הראוי, בוחרת בקרחת/קצוץ 😊 בדיוק כמו שאני אוהבת את הסלט שלי😊
אז מה היה לנו היום ומי אני אז ב-1/9 ומי אני היום ( בגדול, נשארתי אותו הדבר רק יותר "בלתי") וכן, כמו כל עם ישראל אציג את דור ההמשך. אז בכורי מעיין עולה לכיתה ה' ( מורה חדשה העונה לשם סיגל- בהצלחה נשמה) והקטן רותם עלה לגן חובה ( עם האחת והיחידה, רותם ה-מהממת ואם היא תסכים אז אצרף תמונה להמחשה). אז הסתיים לו חודש אוגוסט שהיה מלא בכל מיני ויחד עם זאת טיפה מוזר..אך חייבת להודות שהיה מסונכרן היטב . הקטן מנשיר שיניים כאילו לחיי הפיות אין חיים /עיסוקים משלהן ( סורי מבחינתי הן נשים, נקודה) . עד שהפיה מגיעה ( +2) מביאה מתנות באיחור אופייני לה. בכל זאת, פיה היא אישה עסוקה… ככה היא לפחות כתבה למתוק שלי שיש עוד מיליון ילדים בתקופת נשירה… וחופשי כתבה מכתב כאורך הגלות ( משמע ממש התנצלתי ודאגתי גם להתייפייף ולהחמיא) עד שהמתנות הגיעו נפלה עוד שן ואז עוד שן ואז הגדול עוד באותו היום אמר לי, אמא, תראי…. ואני, מה???? מה קורה פה? נדבקתם ממני?! האחד שיני חלב השני שן טוחנת ( ממש כמו שהוא טחן לי ת'מוח) אני במקביל מנשירה ציפורניים ( כן, מהיסוד רבותי, מראה מלבב ממש) והפרידה היום בבוקר הייתה קשה ואז הוא העיף לי את ה-ציפורן, זו ששמרתי עליה ממש שלא תעוף ופיףףףףף הקטן דרך לי על האמאמאמאמ של הבוהן ואז נהיה שקט. הוא בהלם, היא, הציפורן התהפכה על גבה ( עשתה נדנד) אני כזה, לא נכון… הוא מסתכל עלי, אני עליו וכאילו לא קרה כלום והוא, הוא נזכר שהיה באמצע סצנה אז המשיך לבכות. אני, אני ממש רציתי לצחוק אך יותר מזה רצתי ללכככככת כבר הביייתהההההההההההההההה. בסוף הלכתי😊.
אבל היי, גם אני סוג של מתחדשת והכל בסדר! חוויות צריך לשתף ואין זה משנה טוב או רע. העיקר שרואים שינוי ותמיד לטובה. אז הם פתחו את השנה ( החופש קורה לי לצאת ל….) ואני החלטתי זו השנה השנייה לא לפתוח את השנה כמחנכת. חופשי אני יכולה לתרץ ולהגיד שזה בכלל לא בגללי אבל זה הכי בגללי ואיזה כיף שהכל קורה לטובה כי אני עברתי דרך מלא ערוצים ולא לפתוח שנה ב- 1/9 זה כמו לאבד זהות, כמו להיות שני אנשים שונים. ממש ככה. אז עכשיו לא עוברת יותר דרך ערוצים או ב-ערוצים. אני כבר בחרתי בכל מיני נתיבים ( אספר בהמשך) אני מרגישה טוב והרבה מסתם המשך עוד יבוא…
שנת לימודים מוצלחת לכל הילדים, האנשים וכל מי שלומד כל יום מחדש איך אפשר לחיות אחרת גם עם מה שנתפס כ"לא בסדר" 😊