דקה ביום חלק א'

דקה ביום חלק א'
2.2.23

מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה? שאלה קורין אלאל בשירה "כשזה עמוק…". בואו ואתן לכם דוגמית קטנה…
בשבוע שעבר הקשבתי לשיר: "perfect" של אלניס מוריסט… השיר עורר בי געגוע, משהו מוכר, חיבור של ממש. באותם רגעים לא שאלתי למה (הגיע הזמן) משום שלמדתי שמתישהו יופיע לו המידע במודע ואז גם אני אדע😊 בהמשכו של היום חשבתי על השירים של אלניס וחשבתי לעצמי, מצחיק אבל דומה לתסריט שלי ועזבתי את העניין…
אתמול קראתי שוב משפט מתוך ספר שכבר קראתי על מספר הישויות הקיימות בנפש…מקסיקו…צבעוני…אני אז, היום, מחר…
תוהה לעצמי, מה- זה -מזכיר- לי ?! ואז עלה אותו חלום שחלמתי לא מזמן:
חלום בו אני חולמת על מעברים בין בית לבית ועוד בית… הבתים משתנים ללא הרף. כל פעם בנקודת מבט אחרת, משנים מקום וצבע. לכל בית פוסעת ונרדמת וקמה, נרדמת וקמה והיא תמיד הייתה שמה יחד איתך כמלווה… מתעוררת באחד הבתים, מביטה לעבר החלון ורואה אותו ברור, את האיש שפוסע שם בחוץ מעבר לתריס. פתאום עוברת צד, מסתכלת, נדהמת ממה שאני רואה רחוק ממני, מרהיב ומבעית בו זמנית. רוצה לצלם ולא מספיקה. מקבלת הודעה, רוצה אני להגיב אך לא מספיקה…מסתובבת לשנייה, חוזרת לצפות והמראה שהיה נעלם כלא היה. במקומו ראיתי ילדים משחקים, רוקדים שרים במעגל. מביטה מרותקת ומצליחה לשמוע את קול צחוקם. מקבלת חיבוק עם אמירה "אני מבינה אותך, אני יודעת איך זה מרגיש…" . נוגעת בחול ופתאום הוא נעים לי. תוך כדי מביטה הצידה כמבינה שתכף מגיעה הפנייה… נזכרת פתאום עכשיו באותו היום שהיה, יום שלישי רואה אותי בדיוק באותו הפניית מבט הצידה לפנייה. שותקת ומהרהרת לעצמי… פתאום שומעת אותו אומר: "טוב, תני חיבוק" מסתובבת לאט כאילו אני חולמת, מסתכלת, מתעשתת על עצמי, אומרת בטח ומחבקת. הוא החל לפסוע ולהסתלק ואת לראשונה הסתכלת אבל הפעם לא עד שנעלם… עכשיו חוזרת לחלום ונכנסת פנימה ורואה מלא מלא בתים צבעוניים, שונים ממה שראיתי קודם. מושיטה יד לקחת מכתב או משהו שאני יודעת שיש בו ידיעה ואני סקרנית נורא… משום מקום ראיתי יש מושטת לעברי בפראות ומניפה את מה שרציתי לקחת לידי. אותה מלווה גוערת בי ואומרת: שלא תעזי לפתוח את זה, זה לא בשבילך…
המשך יבוא…