נר שמיני

נר שמיני של חנוכה ד' כסלו 25.12.22

האורות ילווה אותך הביתה… כך אומר כריס מרטין אני אנסה לתקן אותך… הלוואי אני אומרת. המשפט הזה נכתב בבוקר ושם זה נעצר. ולא, אין לכך סיבה קריטית כי הבוקר המשיך בטוב ולא רע כמו שנראה נראה. עכשיו כבר ערב ואני פה לבד. אני והמקלדת, האותיות, אור המנורה, הלב שלי וכן המחשבות. כולם עלו לישון בערב יום ראשון בנר שמיני של חנוכה נר בו ביקשתי כבר לא להיות חנוקה. אני אוהבת ימים כאלה שיש לי מה לכתוב וזה קורה ממש לאורך כל היום אבל בתוך הראש. למדתי, זה בסדר. זה לא מרגיש כמו הצפה ואין בהלה לרוץ למחשב בריצה. גם זה טוב לי ובריא לי וכבר לא מעמיס כבעבר. החשיבה והכתיבה מלווה ברוח טובה. משפטים ברורים לי, לעיתים בשירה, חריזה ופשוט בסתם דבר. כמו המשחק, אני בין הקנדי לבין הקראש וכן זה חלק מהחיים, נעה מפה לשם. הראש והלב מדברים ניצחון ולסיגל אמרתי, זה מה שיש ואין לי שום הנחות אבל אני אחיה והכל יהיה בסדר. לא מדובר פה בסוף עונה אלא כבר לא מעונן.

"Lights will guide you home/And ignite your bones/And I will try to fix you…"  fix you  קולדפליי,