"הגולגול" לא אסוף מהודק היום אפשר כבר לצאת מהקווים. זה לא מפחיד כמו שזה נראה. זה רק כלפי חוץ שאנחנו חושבים מה שאחרים חושבים או עלולים לחשוב. איפה זה שם אותי ואיפה זה שם אותם. פתאום קלטתי אנחנו באופן לא מודע מדברים את הפחדים שלנו בעיקר אם אנחנו עסוקים במה הוא אמר, היא אמרה… הביקורת שתבוא טובה או שלילית היא זו שתקבע (לא לחלוטין) מהו הפחד ויש לו מקום וצורה מהתנהגות האחרים. כשאתה מודע זה לא מפתיע אותך כל כך. כשאתה עצמך כבר בוחר, הדברים של האחרים נשמעים  פחדים שהם לא שלך. פחדים, שלדים של החוץ שחודרים אליך ונוגעים בך במקומות שמהם אתה עצמך חושש לגשת, לגשש ולאשש ממה אתה עצמך פוחד. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *