רק שבוע מודעות למלחמה בסרטן, באמת? רק שבוע? שבוע? זה אזורי? פה בארץ חמדת אבות?

ביצה או תרנגולת? איך נולד לו הצבע ה…?

אז היו לי הרבה מאלה ואלה…מגעיל, נכון ? לא באמת שואלת. אל דאגה, אני חיה על זה…באמת.

זה -לא- רק-על -עצמי -ידעתי -לספר. פה, פה זה הסיפור של כולנו.

ו-לא, עכשיו בואו נזמין את אברהם טל ונשיר איתו את הזמן יעשה את שלו… הוא לא.

ו-לא בעוד טקס נשיר ו-הבאנו שלום עליכם…

ו-לא עוד "והיא שעמדה לכלותינו מאויבינו עוד הגדה ואנחנו לא בסיפור אגדה. עכשיו לא פסח, ננקה יסודי ושוב נפסח ודי, שנה הבאה יגיע פורים, שוב נתחפש ונגיד שוב את ההגדה עד לא ידע…

אולי פשוט בואו ונסגור את הפוסט. ממלא יגיע אחד "מגניב" אחר וכמו כל עיתון נגיד, הנה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון אה ווה ווה ווה… ופשוט נמחק בטיפקס…

יש פה משבר וזה לא עוד סוף עונה במשביר לצרכן. מתים ולא רק בשבוע המודעות למלחמה בסרטן אלא בכל 365 ימות השנה ואין מדובר הפעם במבצע של סוף עונה אלא רבים כל… ש…ד…

אז אני כותבת עכשיו את מה שהגיע הזמן ממנו להתעורר הרי הבית ממלא מתפורר. נקום מהחלום ונצא כל אחד מהמחילה. לא נורא, נרגיש קצת בחילה אבל היי, לפחות נפסיק להיות במלחמה ונגלה קצת חמלה כלפי עצמנו ונדע איך מנצחים במלחמה שהיא לא שלנו באמת. בסרטן זה כבר אדם שחי בסרט אחר וזה לא בס ודי. ודווקא שם כולנו מגלים חמלה ואיזה מזל יש לנו אין די בכך. זה לחיות בסרט רע. לא מעט מעברים חדים, עם מלא טוויסטים ואין זה עניין פשוט של סרט רע או עניין של צרת רבים חצי נחמה כמו וואחד תופעה ולצערנו ישנם רבים אשר נאלצים לרדת מהבמה וזה לא ממש משנה באיזה סינמה… אין פלא שמי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני ולא משנה אם אתה גר רחוק בדרום או בצפון…

נכון, פצצה מתקתקת. אין כאן עניין של דת או גזע. אין כאן עניין של השב"כ או המוסד. ישנם פצצות ש… ולפעמים זה לא סתם איום.. הגיע הזמן פה להכחיד את התופעה. על ידי שינוי תפיסה, של דבר בלתי נתפס. בתודעה התודעה. להעיר את כל מי שישן. אין פה עניין של כשלון או הצלחה, ימין או שמאל אלא איך חיים עכשיו אלא איך מקדשים את החיים כאן בכלל. אז אנשים יש בתרומה שלכם משמעות רבה מכל מה שממנו ברא ולא רק בשבוע הבריאה. באמת תודה רבה, אין זה ברור מאליו והייתי רוצה שיהיה הדבר לא "כי אין ברירה"… אלא גם וגם ובכל דבר. הטוב והרע כמו התגלגלולו התבלבלולו…ואז יצא לו הצבע הוורוד. זה חייב שני צבעי ייסוד אדום ולבן בכדי להיווצר. אי אפשר לבד. הגיעה שעתה של הממשלה ובו יש שר או שניים שהגיע הזמן של הסר-ותן לאדם את כל מה שהאלוהים ברא. את הזכות לחיות פה בחינם על פני האדמה למען בריאותם של כל בני האדם, להחזיר את ראותם ולא עוד עוברי אורח בחלון לראווה. יש תרופות מצילות חיים אבל צריך פה באמת צורך בכלכלה ולפתח את המשאב האמיתי-מהטבע ואני לא מדברת על המפעל שמגלגל עלינו מיליונים ואנחנו כמו המניונים שעדיין חיים בסרט רע, בלי שפה, קשה, קשה.  אז הנה, יש פה רוב של אדם ויש פה מוצא ולא עוד הצעת של חוק כי זה כבר ממש לא צחוק ויפה שעה אחת קודם.

רק אומרת.

"לדור הזה/הבכי הוא כלימה/הוא לא יבכה/על אהבה גוססת/ביום הדין/ובלילות החסד/אדיש וגא/הוא לא יוריד דמעה"

(לאה גולדברג)

אברהם טל/ הזמן יעשה את שלו

הדג נחש/ הבית מתפורר

טיפקס/בתוך נייר עיתון

יהונתן גפן /מי שמביט בי

דוד חלפון/אלוהים נתן לך במתנה

בריסחרוף/עוד חוזר הניגון

דתיה בן דור/כך נולד לו צבע

האגודה למלחמה בסרטן

חאלס סרטן

  הבאנו שלום עליכם/עממי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *